<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' מילה</h1>
<h2>דף ט.</h2>
כ' ב' הלכות מאן דמהיל גר ועבד נכסי ערוה ונבריך על המילה והדר למהל, וגר אע"ג דאמהל בארמיותיה בעי להטיף ממנו דם ברית, ועד דמתפח לא מטבלינן לי', וכד טביל צריך למטבל בהדי תלתא ואמרו לי' כי היכא דאמרי לי' מעיקרא, כלומר כדרך שמודיעין אותו כשבא לגייר מצות קלות וחמורות כדאי' שם בהחולץ [יבמות מ"ו ע"א] כך מודיעין אותו בשעת טבילה, וגייזי לי' ממזייה ושקיל לי' טופרא דידיה ודכרעיה, וצריכי למחזיה כד טביל, וכד סליק מברך על הטבילה, וכ' הגאון גר סריס א"צ להטיף מאזנו ויכנס תחת כנפי שכינה בטבילה כאשה. ודאמרינן גר צריך מילה וטבילה, נפקא ליה בפ' מחוסרי כפרה [כריתות ט' ע"א] מקרא ככם כגר יהי' לכם, מה אבותיכם נכנסו לברית במילה טבילה והרצאת דמים אף גרים לא יכנסו אלא במילה טבילה והרצאת דמים, ואמרו שיבא קן להקל עליו, כלומר במ"ת הי' קרבן אבותינו מבהמה וקרא אמר ככם כגר יהי', אבל מדכ' כי יגור אתכם גר ועשה אשה ריח ניחח לה' איזה דבר שכולו לה' אף העור, הוי אומר עולת עוף. והאידנא דליכא קרבן נמי מקבלין גרים דכ' לדורותיכם. ומ"ש בהלכות בשעת טבילה אמרינן ליה כי היכא דאמרי ליה מעיקרא היינו דאמרינן [יבמות מ"ז ע"א] גר הבא להתגייר מודיעין אותו מקצת מצוות קלות וחמורות ומודיעין אותו ענשין של מצוות ושכרן, קבל מלין אותו מיד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה חוזרין ומלין אותו, נתרפא מטבילין אותו מיד בפני ג' וביום ולא בלילה ולא בשוי"ט ובשעת טבילה מודיעין אותו שנית מקצת מצות קלות וחמורות, אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה וג' ת"ח עומדין בחוץ ומודיעין אותה מקצת מצוות קלות וחמורות וטובלת בפניהם ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו כלומר אין מאיימין עליו יותר מדי להפרישו.
